​

 

​

המידע הנ"ל נכתב בהתבסס על עצות של חולות מקבוצת "אחיות אנדומטריוזיס בישראל" וחוויתי האישית. 

 

מהי לפרוסקופיה?

לפרוסקופיה הינה שיטת ניתוח המבוצעת בעזרת מכשירים המוחדרים דרך פתחים זעירים בדופן הבטן וע"י כך נמנעת פתיחת הבטן.

הניתוח מבוצע בהרדמה כללית, במהלכו מוחדרת מחט אל תוך חלל הבטן ודרכה מוחדר גז לשם ניפוח הבטן ודחיקת האיברים. בשלב הבא מוחדרת צינורית בד"כ דרך הטבור ודרכה מוכנס סיב אופטי המחובר למצלמת ווידאו המעבירה את המתרחש בחלל הבטן למסכים בהם צופה צוות המנתחים . בעזרת המכשור הלפרוסקופי ניתן לכרות ציסטה שחלתית ללא פריצתה וללא פגיעה בשחלה, לכרות שחלות , לכרות חצוצרות או לחלופין לשקמם, או לבצע הפרדת הידבקויות בחלל הבטן והאגן.

סיבוכים אפשריים:
שכיחות הסיבוכים לאחר לפרוסקופיה נמוכה מאוד (פחות מ- %1), ובכל מקרה יש אפשרות לזיהוי מוקדם ובהתאם מתן טיפול מהיר ויעיל. הסיבוכים הללו כוללים:

• סיבוכי החדרת הגז לבטן- הצטברות גז בשכבה התת עורית וכאבים בכתפיים, שחולפים כעבור זמן קצר.

• פגיעה אפשרית באיברי הבטן בעת הכניסה לחלל הצפק – דימום מכלי דם פגוע, פגיעה בדרכי השתן או במעיים. במקרה זה יידרש תיקון בחדר הניתוח.

• זיהום – בדרך כלל בא לידי ביטוי בעליית חום. שכיחותו נמוכה יחסית לניתוח רגיל. החום יכול לנבוע כתוצאה מזיהום בדרכי השתן או המעיים. הטיפול הוא באנטיביוטיקה.

• סיבוכים כתוצאה מההרדמה.

 

לקראת הניתוח

(חשוב לציין כי ניתוחים פרטיים או ציבוריים מתנהלים מעט שונה-הכתוב פה הוא ניסיון לפרט את הקווים המרכזיים בכל סוגי הניתוחים, אבל ייתכנו הבדלים ושינויים בנהלים)

 

• לרוב תתבקשי מהרופא שלך לבצע בדיקות מסוימות בשבועות שלפני הניתוח, כגון mri, אק"ג, אולטרסאונד אגן/שלפוחית שתן, בדיקות דם כלליות וכד'.

• חשוב לדעת! במידה והינך נוטלת תרופות נוגדות קרישה כמו, אספירין, קומדין, סינטרום, יש להתייעץ עם הרופא המנתח כ- 10 ימים לפני הניתוח בנוגע להפסקת נטילתן. אסור להפסיק על דעת עצמך, את נטילת התרופות. במידה והינך סובלת ממחלה במסתמי הלב, יש לעדכן על כך את הרופא המטפל, כדי שישקול מתן אנטיביוטיקה מתאימה לפני הניתוח ולאחריו.

• במידה וחל שינוי במצבך הבריאותי לפני הניתוח למשל הופעת חום, שעול, נזלת, הצטננות או כל תחושה אחרת, חשוב לדווח על כך בהקדם האפשרי לרופא המטפל בך.

• מספר ימים לפני הניתוח תתבקשי להיפגש עם הרופא המרדים ("טרום ניתוח"), שיעשה לך מס' בדיקות וינחה אותך על אורך הצום שאת מתבקשת להיות בו לפני הניתוח (בין 8-12 שעות). כמו כן, תתבקשי לחתום על טופס הסכמה מדעת.

• ביום הניתוח תקבלי חלוק, יושם לך צמיד זיהוי, תתבקשי להסיר עדשות, פירסינג וכד' ויבקשו ממך פרטים על תרופות, אלרגיות וכד'. כמו כן, ויושם לך עירוי לוריד, דרכו יכניסו את חומר ההרדמה ולאחר מכן לאורך האשפוז את משככי הכאבים.  

• בכניסה לחדר ניתוח תחוברי לחמצן ומוניטור. ההרדמה הינה הרדמה כללית הנעשית תחילה עם מסכה על הפנים ואח"כ מוחדר חומר ההרדמה לעירוי הורידי.

• הניתוח אורך בדרך כלל בין חצי שעה למספר שעות, תלוי בסיבת הניתוח וסוגו. לאחריו תישארי בחדר הניתוח עד להתאוששות מחומרי ההרדמה.

• באם יש רקע טראומטי או חרדה מהניתוח, מומלץ ליידע זאת את הרופא המנתח ולבקש שתהליך הכניסה לניתוח יהיה רגיש ועדין ככל האפשר, לדוגמא: מיעוט אנשי צוות, הסבר לפני כל אחת מהפרוצדורות בתהליך ההכנה, שמירה על הפרטיות האינטימית שלך ככל האפשר לפני ואחרי הניתוח (מבחינת ביגוד וכד') ועוד. 

 דברים שכדאי להביא לאשפוז:

• מסמכים רפואיים רלוונטים (בדיקות שהתבקשת לבצע, רשימת תרופות עדכנית וכד')

• התחייבות מקופ"ח או תשלום

• בגדים רפויים ונוחים שלא שמים לחץ על איזור הבטן (שמלה ארוכה ורחבה היא פתרון מצוין)

• כפכפים למקלחת

• כלי רחצה

• כיסוי עיניים ו/או אטמי אוזניים 

• שמפו וסבון

• כרבולית/שמיכה נעימה - חלק ציינו שמסייע להן להרגיש יותר בבית 

• תחבושות היגייניות ארוכות לדימומים אפשריים/תחתונים של אחרי לידה (ניתן כמובן לקבל פדים ע"י הצוות הרפואי)

• תחתונים להחלפה - רפויים ככל האפשר 

• נשנוש קל - בהתאם להוראות התזונה לאחר הניתוח

• מטען

• סוכריות מציצה להקלה על הגרון לאחר הוצאת צינור ההנשמה או לריענון (בניתוח האחרון, הטיפ הזה הציל אותי מס' פעמים לאחר שהקאתי בעקבות ההרדמה הארוכה)

• אוזניות לשמיעת מוזיקה/ספר/אייפד/כל דבר אחר שיעביר לך את הזמן בנעימים

• רצוי לא להביא דברים יקרי ערך

 

התאוששות ראשונית מהניתוח

• לאחר הניתוח תועברי לחדר התאוששות להתעוררות

• הממתינים לך בחדר ההמתנה מקבלים הודעה על סיום הניתוח ותותר בכל פעם - כניסה של בן משפחה אחד לראותך.

• לאחר הניתוח תתעוררי עם:
  *חיבור למוניטור בכדי לנטר את מצבך בשעה שלאחר הניתוח
  *עירוי נוזלים לוריד
  *קטטר בכיס השתן (לעיתים, בחלק מהמקרים הקטטר יוצא טרם ההתעוררות מההרדמה ותחושי מעט חוסר נוחות בשלפוחית)
  *3 חתכים זעירים בבטן (דרכם התבצעה הפעולה), סגורים על ידי תפר

• את צפויה להרגיש אי נוחות בגרונך עקב הוצאת צינור ההרדמה. מכיוון שלפרוסקופיה מחייבת הרדמה מלאה והנשמה, יש צורך בהכנסת צינור לקנה הנשימה. לעיתים לאחר הוצאתו יש אי נוחות בקנה הנשימה ובגרון. אי נוחות זו תחלוף מעצמה תוך שעות עד מספר ימים לאחר הניתוח

• למחלקה תחזרי לאחר שהתעוררת מההרדמה, ולחץ הדם והדופק תקינים ויציבים

למה לצפות בהתאוששות ב24 שעות הראשונות?

• כשעתיים לאחר הניתוח תוכלי לחזור לשתות. בתחילה שתיה צלולה כמו מים או תה. בהמשך, לפי קצב ההתאוששות, תוכלי לחזור לאכול. מומלץ להתחיל לאכול דברים רכים וקלים לעיכול, מפני שבמקרים רבים מערכת העיכול חוזרת לתפקד לאט לאחר הניתוח.

• בשעות הראשונות לאחר הניתוח, ייתכן ותסבלי מכאבים מסוגים שונים. סוג מרכזי של כאבים הינו כאבים באיזור הכתפיים. כאבים אלו נובעים מכליאת אויר מתחת לסרעפות, כתוצאה משאריות של הגז שבו נעשה שימוש במהלך הניתוח. הגז הכלוא יתפנה מעצמו דרך מחזור הדם תוך 24-72 שעות מסיום הניתוח. מומלץ לקום מהמיטה ולהתהלך בזהירות כמה שיותר מהר (בהתאם לתחושתך והנחיות הצוות הרפואי) כיוון שהדבר מסייע לגז להשתחרר ולכאבים לחלוף יותר במהירות. כמובן שניתן לבקש משככי כאבים מהצוות הרפואי.

• עלולות להופיע בחילות ואפילו הקאות. אלו יופיעו גם עקב חומרי ההרדמה וגם כתוצאה מהניתוח שמבוצע בתוך חלל הבטן. מומלץ לבקש מהצוות הרפואי פראמין/זופרן או אפילו להביא איתכן מראש. 

• במהלך היממה הראשונה לאחר הניתוח לעיתים תהיי עם קטטר בשלפוחית השתן. פעמים רבות, התחושה עם קטטר היא של חוסר התרוקנות של השלפוחית-זה טבעי לחלוטין. לעיתים, כאמור, הקטטר יוסר טרם ההתעוררות, ובהתאוששות תחושי חוסר נוחות בלשפוחית. באם עברת גם ציסטוסקופיה (בדיקה של שלפוחית השתן) הטלת השתן הראשונה לאחר הניתוח היא לרוב כואבת למדי, ולאחר מכן המצב משתפר. יש לדווח לאחיות על הטלת השתן הראשונה. 

• ייתכנו דימומים או הפרשות מהנרתיק.

• משך האישפוז משתנה בין סוג ניתוח אחד למשנהו, והוא בדרך כלל נע בין אישפוז יום ושחרור כבר ביום הניתוח, לאישפוז של יממה-שתיים. משך האישפוז תלוי גם באופי המחלה, הניתוח שעברת, ומצבים רפואיים ברקע. 

• על דופן הבטן תוכלי לראות שלושה עד ארבעה חתכים קטנים, דרכם התבצעה הלפרוסקופיה. החתכים עשויים לגרום לכאב קל ואי נוחות, שצפויים לעבור תוך מספר שבועות. יש לטפל בהם בהתאם להנחיות הרופא המטפל - מבחינת רחצה, הסרת תפרים וכד'. למניעת צלקות קטנות באיזור החתכים, ניתן להשתמש במשחת קלוקוט. 

• בני המשפחה יוכלו להיות איתך בחדר לאורך כל היום. קחי בחשבון שלרוב בלילה האחיות יעירו אותך לפחות פעם אחת למטרת בדיקה שגרתית.

• כמובן, אסור לנהוג לאחר הניתוח ולכן מלווה יתבקש להחזיר אותך הביתה.

• בסוף האשפוז תקבלי מכתב שחרור ובו הוראות מדויקות, וייקבע לך למתי להגיע לביקורת.
   

ההחלמה בבית

במשך הימים הראשונים לאחר הניתוח מומלץ על מנוחה מרובה, שתיה מרובה ואכילה מתונה.
תוכלי לחזור לפעילות שגרתית לפי הרגשתך ויכולות הגוף שלך. זמן ההחלמה נע לרוב בין שבועיים לחודש לאחר הניתוח. הממוצע של חזרה לשגרה לפי חברות הקהילה הוא כשבוע לתחילת תפקוד בבית ומחוצה לו, כ-3 שבועות חזרה לעבודה, וכחודשיים לחזרה לפעילות ספורטיבית. יש להישמע להוראות המנתח לגבי חזרה לפעילות מינית ופעילות גופנית. 

תחושות שניתן לצפות להן:

• עצירות בימים הראשונים לאחר הניתוח (ולאחר ניתוחים ארוכים ומורכבים-אף שבועיים ויותר לאחר הניתוח). ניתן להיעזר בפתרונות שונים לפי חומרת העצירות-נורמלקס, נרות גליצרין, מיני חוקן, אבילק וכן בדברים טבעיים כמיץ שזיפים, שתיה מרובה, ירקות ופירות, תוסף סופרלס וכד'

• כאבים בכתפיים ובחזה מהגז-כדאי ללכת כמה שיותר. עובר בתוך מס' ימים מאז הניתוח

• כאבים וגרד באיזור התפרים

• כאבי בטן באיזור הניתוח

• לעיתים המחזור הראשון לאחר הניתוח כואב במיוחד

• דימומים או הפרשות מהנרתיק היכולות להמשך בין מספר ימים למספר שבועות, כתלות בסוג הניתוח. לדוגמא לאחר כריתת רחם לפרוסקופית צפוייה להופיע הפרשה וגינלית עד 4-5 שבועות לאחר הניתוח. חשוב גם לדעת כי לאחר כל ניתוח בשחלה, יתכנו שינויים הורמונלים שיובילו לשינויים זמניים בווסת, אי סדירות ווסתית, דימומים וגינליים לא סדירים וכדומה

 

מתי יש לפנות מיד לעזרה רפואית?

יש לפנות מיד לעזרה רפואית אם מופיעים אחד או יותר מהסימנים הבאים:

• פצע הניתוח- הופעת אדמומיות, הפרשה או כאב לא שגרתי

• צריבה במתן שתן או בעיות אחרות במתן שתן

• כאבי בטן וגב תחתון- אם מופיע כאב פתאומי חזק ומתמשך, ללא כל סימן נוסף

• חום- אם מופיע חום מעל 37.5

• כאב בשוק הרגל

• הקאות ובטן תפוחה

• קוצר נשימה או כאבים בחזה